7.7.13

אחת מתוך אחת

זה לא "טרנדי" לספר על ההטרדה- זה טרנדי להטריד, להתקיף, לאנוס.
אנחנו חיות בחברה שבה מלמדים נשים איך לא להיאנס (מה אסור ללבוש, לאן אסור ללכת לבד, איזה סוג של דיבור לא ראוי לאישה/ מסוכן לה, וכו'), במקום ללמד גברים שאסור לאנוס.
אנחנו רואים בהתנהגות אלימה של בנים כלפי בנות "חיזור", וכך מטמיעים גם אצל בנים וגם אצל בנות תפיסה שגויה ומסוכנת שאומרת שאלימות היא חלק ממהלך תקין של תקשורת בין בנים ובנות (גברים ונשים) ומעודדת ילדות (ומאוחר יותר נשים) להבליג על התנהגות כזו, או אפילו לתפוס אותה כמחמיאה ורצויה.
לספר את הסיפורים הוא לא מהלך טרנדי. זה מהלך חינוכי.
אני, רעות גלבלום, אישה חזקה ועצמאית, נחשבת לדעתנית מאין כמוני, עברתי דברים כאלו. זה יכול לקרות לי, וזה יכול לקרות לכל אחת אחרת, כי זו לא אשמתי ולא נבע ממשהו שעשיתי/ לבשתי/ אמרתי.
זה נבע מכך שהייתי, ואני עדיין, אישה. 
כל אחת ואחד מאיתנו נושאת בחובה לחנך את ילדינו אחרת; ללמד אותם ואותן שילדה ואישה יכולה ללכת ברחוב, גם בערב, לבושה במה שנוח לה, וזו לא הזמנה לאף אחד להעיר לה, לאיים עליה, להטריד אותה, או לגעת בה.

בכיתה ב' או ג' הייתי לבד בבית. הטלפון צלצל ועניתי. על הקו היה גבר שבמסווה של סקר הוביל אותי לשיחה על מין. הוא אמר לי איפה היה נוגע בי ואיפה אני הייתי נוגעת בו לו היינו יחד באמבטיה.
כשאמא שלי חזרה הביתה היא מאוד הופתעה לגלות שאני מדברת בטלפון, וכשהיא שאלה עם מי אני מדברת ועל מה, הגבר ניתק, ואני התביישתי כל כך שאמרתי לה שזו היתה טעות במספר.

בכיתה ז', ישנו אצל חברה טובה מהמושב. זה כנראה היה חורף, אחרת קשה להסביר את השמיכה שכיסתה אותה, אותי, ועוד בן שהיה שם. צפינו בסרט כלשהו, והבן ניסה לשים את היד שלי על המפשעה שלו. הזזתי אותה. עברו 20 שניות והוא ניסה שוב. הזזתי אותה. עברו עוד 20 שניות. הזזתי אותה וקמתי. ישבתי על הספה עם שמיכה משלי, ולא סיפרתי לאף אחד דבר.

בטיול השנתי בכתה ז' הנהג השמיע קלטת עם שירים שהצחיקו אותו ואת הבנים בשכבה- פנינים כגון "יין מחזק ת'זין", אבל גם דברים יותר בוטים, על מה עושה הגבר אם האישה מתנגדת כך או אחרת (אם היא אומרת ___ עשה X, הכול בחרוזים, ברמות משתנות של אגרסיביות). בדיעבד קשה לי להבין איך המחנכת שלנו לא הפסיקה את הזוועה.

בטיול השנתי בכתה ט' המדריך היה צעיר ו"מגניב" ודיבר איתנו על מוסיקה, ועל צבא, ועל כל מני דברים שמעניינים מתבגרים. אחרי ארוחת הערב הוא גם בא לדיסקו, והזמין אותי לצאת לדבר איתו. בחוץ הוא החמיא לי על הקרחת, ואמר לי שאני ממש סקסית, ושאני מזכירה לו את יעל לוי. כששאלתי מה הקשר ביני ובין יעל לוי הוא אמר שהוא היה בהופעה שלה, ושהיא כל כך נטפה סקס שגם גברים וגם נשים היו מהופנטים והזילו עליה ריר.


בשנת השירות יצאתי עם בחור שאהבתי וחברים שלו למסיבה. אחרי המסיבה כל מי שהיה לו רשיון היה שתוי מכדי לנהוג (לי לא היה רשיון וגם לא הייתי שתויה). ישנו על הרצפה אצל אחד החבר'ה. הוא ניסה למשש אותי. לא הסכמתי. הוא ניסה שוב. עברתי לחדר של אחותו, שלא היתה בבית. הוא בא לשם אחרי, וניסה שוב. אמרתי לו שיפסיק. הוא קרא לי זונה וגם שטוחה והלך בכעס. לא סיפרתי לאף אחד.

בשנת השירות לימדתי אנגלית בחטיבת ביניים. הכתה שלי הורכבה מכל התלמידים שעפו מכל שיעורי האנגלית בשכבה (במלים אחרות- אלו שבכתה ז' עדיין לא ידעו את ה- ABC ונהגו להתפרע בשיעורים). כבת 18 חדורת ערכים (ע"ע שנת שירות...) הצעתי לתלמידים שלי גם שיעורים פרטיים בסכום מצחיק.
אימו של אחד התלמידים התקשרה בהתרגשות, ואמרה שהבן שלה ביקש שיעורים פרטיים כי הוא רוצה להתקדם באנגלית!! כשהגעתי עלינו לחדר שלו, ושם הוא ניסה לדחוף אותי למיטה שלו

במהלך שנת השירות הרגשתי רע והגעתי למיון באמבולנס, בלי אף אחד שילווה אותי. מישהו במדי בי"ח (אז חשבתי שהוא היה רופא, היום אני לא משוכנעת בזה בכלל) אמר לי שלפני שהוא נותן לי את מסמכי השחרור שלי, הוא חייב לעשות לי עוד בדיקה.
הוא הוביל אותי לחדר של האולטרסאונד, ועשה לי בדיקת אולטרסאונד וגינלית (היום אני יודעת שלנערות לא עושים בדיקה כזו למעט במקרים ספציפיים). אמרתי לו שהוא מכאיב לי, וגם בכיתי. הוא אמר שאני לא בתולה, ויש לי חבר, אז זה בטוח נעים לי, ושאני אסתום את הפה. בתום ה"בדיקה" הוא נתן לי את מסמכי השחרור שלי, ואבא שלי בדיוק הגיע לאסוף אותי. לא סיפרתי על זה לאף אחד.

בצבא סגרתי שבת בבסיס פתוח= לא היה מקום מסודר לישון בו. סידרתי לי מיטה בחדר ליד המשרד שלי. הקצין הישיר שלי והקצין שמעליו באו "לבדוק מה קורה איתי" מספר גדול של פעמים במהלך הלילה, ובכל אחת מהפעמים שאלו אותי מה אני לובשת, ואם נראה לי שזה לבוש ראוי לשינה בבסיס צבאי. זה הצחיק אותם כל פעם מחדש. סיפרתי על זה לחבר דאז, שאמר שאפשר לקבול אותם, אבל לא נראה לו שזה יעזור לי כי אני אמשיך לשרת תחתיהם. לא קבלתי ולא סיפרתי לאף אחד אחר

בצבא, במהלך פרק המשימה, ביקרנו בכפר שבו מגורים והעסקה לנפגעי נפש. חשבנו להתנדב שם, אך גילינו שהדבר אינו אפשרי מבחינת תחבורה למקום. כמה ימים לאחר הביקור, הייתי לבד בדירה שלנו במרכז הקליטה. מישהו דפק בדלת ונכנס. זה היה אחד מהגברים בכפר בו ביקרנו. הצעתי לו לשבת ונתתי לו כוס מים. הוא הוציא מהכיס חבילת קלפים וביקש להראות לי קסם. הוא ביקש ממני לעצום את העיניים, וכשעצמתי אותן, חיבק אותי וניסה להפיל אותי לרצפה.

בגיל 27, כשתכננתי להכנס להריון בפעם הראשונה, הלכתי לגינקולוג כדי לוודא שהכול בסדר. נאלצתי ללבוש חלוק (משום מה נורא אוהבים חלוקים בארה"ב). תוך כדי שהוא מדד לי לחץ דם הוא ליטף לי את הירך. אחר כך הוא רצה לוודא שאין לי סרטן השד, והבדיקה שלו היתה ארוכה ומוזרה. אמרתי לו שזו בדיקה ממש מוזרה, והוא ענה שלו זה דוקא ממש נעים

בגיל 31, בהריון עם בתי השנייה, יושבת עם עוד כ-20 חברים ללימודים במעבדת מחשבים ב- 4:00 לפנות בוקר. אחד מהם פונה אלי ואומר לי "רעות, עכשיו 4 לפנות בוקר, עבדנו כל הלילה, עכשיו אני יכול להגיד לך שיש לך שדיים יפות". אני עונה לו שאני לא מעוניינת שידבר על החזה שלי. הוא התעקש "אבל עכשיו ארבע לפנות בוקר, ועבדנו כל הלילה!" עניתי שאני לא רוצה שהוא יסתכל על החזה שלי, לא בארבע ולא בשום שעה אחרת, ושזו לא מחמאה בשבילי. לא עזר.

אין תגובות:

פרסום תגובה