24.2.15

לא רוצה שלג

פתאום נדמה שמור (2.5) מוקפת בשלג. הוא במחשבות שלה כל הזמן, והיא שואלת מיליארד שאלות-
זה מסוכן? זה קר? הוא קשה? רך? אפשר להחליק? זה כואב?
כלומר, רוב השאלות שלה ממוקדות בפחד משלג.
בשבת נסענו לירושלים לראות שלג, והיתה התרגשות בבית.
רז לבשה את כל בגדי החורף שלה ורקדה ברחבי הבית, בעוד שמור אמרה מספר פעמים שהיא לא רוצה ללכת, תוך שהיא ממלאת אחר הוראות ללבוש, לגרוב, לנעול, לחבוש, ולצאת מהבית.
אבל היא לא רוצה ללכת לשלג.
הנסיעה הארוכה היתה מלאה שירים, משחקים וצחוק- כמעט שכחתנו שאנחנו הולכים לראות שלג. עד שראינו אותו.
כשהגיעה העת לצאת מהאוטו, מור אמרה בשקט "לא רוצה".

משפטים שיכלתי להגיד: "אבל זה כיף!" "את תהני!" "כדאי לך!" "שלג זה נחמד!" "תראי איך רז נהנית בשלג!"

במקום זה, חיבקתי אותה. אמרתי לה ששלג יכול באמת להיות מפחיד, ושזה לא נעים לפחד.
הזכרתי לה שאני איתה, ושאני אוהבת אותה. אמתי לה שאני אחזיק אותה כמה שהיא צריכה, ושהיא לא חייבת לעשות משהו שמפחיד אותה.
החזקתי אותה בידיים משך כל חויית השלג, והיא לא נגעה בו אפילו פעם אחת.

ברור לי שמור לא תזכור את החויה הזו בעוד כמה שנים. אולי היא אפילו תאהב שלג כשהיא תגדל, ולא תאמין שבגיל 2.5 היא פחדה ממנו כל כך.
אבל אני אזכור.
אני אזכור שלא הכרחתי את הבת שלי לעשות משהו שאמור להיות כיף. אני אזכור שלימדתי אותה שאם משהו אמור להיות לה כיף- אין שום סיבה להכריח.
כשמור תהיה גדולה, ומישהו יגיד לה "כדאי לך- זה כיף" או "בהתחלה זה יכאב אבל אחר כך תיהני מזה" או אפילו "זה לא כואב- זה נעים" יהיה לה קול קטן בראש שיגיד לה שזה בסדר לפחד. והיא תדע לשמוע את הקול הזה, וגם להקשיב לו.
היא תדע שמי שאוהב אותה יהיה מוכן לחכות לה עד שהיא תרגיש מוכנה.

22.2.15

אמא, למה את לא שמחה שהראו לנו את הפסטיגל?

בכל גן שאליו רשמתי את הילדות אי פעם, הבטיחו ש"אצלנו אין טלויזיה"
בכל הגנים עד כה ועוד איך היתה טלויזיה.
עד כה ראתה הבכורה את הסרט המלא "בת הים הקטנה", את ההמשכון (ידעת שיש כזה?!), וכמה סרטים שהיא כינתה "לא חינוכיים" כי "הם היו אלימים".
אם ילדה בת חמש וחצי יודעת לזהות אלימות כשהיא רואה אותה (אפילו אם זה סרט מצוייר על חיות)- למה המבוגרות שמקבלות כסף בשביל לחנך ילדות לא יודעות?
על השאלה הזו אין לי תשובה, אבל השאלה של רז "למה את לא אוהבת את הפסטיגל" דוקא יש.
מצאתי את עצמי מסבירה לרז את הסאבטקסט- את המסרים על הילדה היפה הזקוקה להצלה או לעיצה ("נסיכה" גנרית), והילד החזק שהוא תמיד אביר, כבאי, מפקד ובכל מקרה- פועל, בעל תושייה ואומץ, ומחשבה חופשית ויצירתית.
הסברתי לה שכשהילדים והילדות בגן רואות את הסרטים האלו, הן מרגישות שכדאי להן להיות כמו בסרט, ולכן הבנות מרגישות שכדאי להן להיות נסיכות, והבנים מרגישים שהם רוצים ויכולים להיות המון דברים.
סיפרתי לה שכשהייתי בגן, ילד קטן ממני אמר לי שהבנות הן יפות והבנים הם גיבורים (השמטתי את העובדה שזה היה אחרי שהוא קיבל ממני סטירה).
דיברנו על זה שרז היא מנהיגה טבעית- שהיא יכולה להנהיג את הילדות בגן במשחקים ובמעשים. דיברנו על זה שיש לה הרבה חלומות (כרגע היא מתכננת להיות רופאה מנתחת במשטרה, וגם רקדנית מקצועית), ושבאף אחד מהחלומות האלו היא לא יושבת ומחכה שמישהו יעשה בשבילה משהו.
דיברתי איתה על זה שבעוד שהיא יודעת שהיא יכולה לעשות המון דברים, יש אנשים שבאמת מאמינים שבנות יכולות פחות. אמרתי לה שאני יודעת שאני לא צריכה להסביר לה שהיא יכולה לעשות כל דבר שעולה על דעתה, אבל שחשוב לי שגם הבנים שאיתה בגן ידעו שהבנות לא יושבות ומחכות לנסיך, אלא עושות.
שאלתי אותה איזה משחקי דמיון היא אוהבת לשחק בגן, והסתבר שהיא אוהבת להיות הנסיכה. היא הנסיכה שאומרת לנסיך מה הוא צריך לעשות, מביימת את חבורת הבנים בדרכם להסתער על הארמון (ולהציל אותה), לפעמים מצטרפת אליהם כי הם לא מספיק אמיצים, ולפעמים משנה את ההרפתקאה באמצע.

נדמה לי שיהיה בסדר!

גולות סגולות

בגן הדמוקרטי יש הדגשה רבה על "סגולות"- תכונות שאותן מנסות הגננות (סליחה, "חונכות") לחזק אצל הילדות.
בין התכונות האלו יש אומץ, נדיבות, חברות, שמחה, עזרה, שיתוף, וכמובן הרשימה ארוכה ומגוונת.
בסוף כל שבוע, כל ילדה יכולה לספר סיפור על משהו שמישהי אחרת עשתה, ולתאר איזו סגולה התגלתה בילדה שעשתה.
הילדה שסגולה שלה תוארה מוזמנת לשלשל גולה סגולה לכד, והכוונה היא שעד סוף השנה יהיה הכד מלא בגולות.
נדמה לי שזה מעודד את הילדות לחפש דברים טובים אחת אצל השנייה על בסיס קבוע- פעילות מאוד חשובה בחברות ארוכת טווח...
אתמול רז ביקשה מאיתי שנכין מחברת בבית, ונכתוב בה מעשים טובים של מור (בת 2.5). רז רוצה לקחת את המחברת לגן, ולשלשל גולה-סגולה עבור מור.

והנה הרכלבסקי*- רז טרם זכתה לשלשל גולה לכד. 




*רכלבסקי- תחושה של לב רך מרוב חמלה. יכול להגרם מצער, אך גם מאושר, ובכל מקרה מעורר אהבה רבה.