רז שמעה חלק מעוץ לי גוץ לי "האמיתי" (ההקלטה של הקאמרי משנת 1965), ולכן נאלצנו לספר שוב, הפעם תוך התייחסות לכך שבת הטוחן נמצאת בעונש
רז: אמא, למה קוראים לה בת הטוחן?
אני: למה את חושבת?
רז: מה, אין לה שם?
אני: אולי ניתן לה שם. איך את רוצה לקרוא לה?
רז: נועה. למה נועה בעונש?
אני: הנסיך רוצה לבדוק אם היא באמת יודעת לטוות קש לזהב. ואיפה יש הכי הרבה קש?
רז: באורווה!
אני: אז היא תהיה בלילה באורווה ותטווה.
...
(במשך שני לילות ישבה נועה באורווה וצפתה בעוץ לי -ללא ידיעתו- בעודו טווה ושר. בימים טיילה בחצר הארמון עם הנסיך, והם נהנו זו מחברתו של זה.
בסוף הלילה השלישי חשפה נועה בפני עוץ לי גוץ לי את העובדה שהיא יודעת את סודו, והוא התייפח מרה. הוא התבייש כל כך בשמו ובמראהו החיצוני, וחשב שהיא תשפיל אותו ותצחק עליו כמו כולם.
נועה הבטיחה לו שלעולם לא תעשה לו משהו רע, והם נפרדו כידידים.
בבוקר השלישי נכנס הנסיך, שמח לגלות את הזהב והציע לנועה נישואין)
רז: נועה לא רוצה להתחתן איתו!
אני: למה?
רז: כי הוא הכריח אותה להיות בעונש באורווה!
אני: את צודקת. אפילו שהם טיילו יחד, והיה להם כיף לדבר- בכל זאת הוא התנהג אליה לא יפה. אז מה היא צריכה לעשות?
רז: ללכת לשחק עם עוץ לי גוץ לי.
אני: רעיון טוב.
אז נועה הלכה הביתה, ואמרה להורים שלה שיש לה רעיון- הם יקימו אורווה בחצר, ויטוו קש לזהב.
היא הזמינה את עוץ לי גוץ לי שיבוא לטוות איתה, ושאלה אותו אם הוא רוצה לבוא לארוחת ערב אצל ההורים שלה.
רז: אבל היא תגלה להם את השם שלו?
אני: רק אם הם לא יצחקו עליו
רז: והם יתחתנו?
אני: אם הם ירצו
רז: אז כן!
