סינופסיס: טל ונעמה, שתי ילדות בגיל הגן, אוהבות לשחק יחד ולהתחפש לסינדרלות. יום אחד, בעודן מחופשות, הן הולכות לגן השעשועים ושם הן מצילות ילד קטן שנפל לבריכת הדגים.
ביקורת: בתחילת הספר מוצגות הילדות כילדות "רגילות" שאוהבות להיות נסיכות "רגילות" עם הרבה וורוד, שמלות, ואיפור. כשהן מחופשות, הן יוצאות לסלון ומדברות בעדינות על דברים כמו קוקיות. כשטל ונעמה הולכות כך לגן השעשועים, הילדים מתרגשים מהתחפושת, אך הן מכירות במגבלות התנועתיות שמוטלות על נסיכות, ובפאסיביות שכופה עליהן תפקיד הנסיכה- הן לא יכולות להסתתר עם כתר מנצנץ, והעקבים/ השמלה המנופחת מונעים מהן לרוץ ולטפס. הן יושבות בפינה ומשתעממות.
ואולם, כאשר נקלע אחד הילדים לצרה, הספר הולך עוד צעד קדימה- לא רק שהסינדרלות לא נשארות פאסיביות, הכלים בהם הן משתמשות לשם ההצלה הם אותם כלים בעזרתם הפכו לסינדרלות- שמלה וורודה, שרביט וכתר. הן יוצאות למבצע הצלה למרות נסיונות המשטור של חברת הילדים ("סינדרלות לא מצילות! סופרמן מציל!"), ומדגימות כיצד אפשר גם לאהוב להיות סינדרלה וורודה, וגם להיות פמיניסטית אקטיביסטית.
האיורים של איימי ספרד פשוט נפלאים. טל ונעמה נראות כילדות גן (ולא כנסיכות דיסני קטנות); הרבה מהסיפור עובר בקומיקס, ולא במלים כתובות; כפולת העמודים האחרונה נהדרת: הילד המוצל מנסה להשיב לסינדרלות נעל שאבדה להן, וטל (בנונשלאנט שעובר יפה באיור) אומרת לו "תשמור אותה אצלך. למזכרת."
ואולם, כאשר נקלע אחד הילדים לצרה, הספר הולך עוד צעד קדימה- לא רק שהסינדרלות לא נשארות פאסיביות, הכלים בהם הן משתמשות לשם ההצלה הם אותם כלים בעזרתם הפכו לסינדרלות- שמלה וורודה, שרביט וכתר. הן יוצאות למבצע הצלה למרות נסיונות המשטור של חברת הילדים ("סינדרלות לא מצילות! סופרמן מציל!"), ומדגימות כיצד אפשר גם לאהוב להיות סינדרלה וורודה, וגם להיות פמיניסטית אקטיביסטית.
האיורים של איימי ספרד פשוט נפלאים. טל ונעמה נראות כילדות גן (ולא כנסיכות דיסני קטנות); הרבה מהסיפור עובר בקומיקס, ולא במלים כתובות; כפולת העמודים האחרונה נהדרת: הילד המוצל מנסה להשיב לסינדרלות נעל שאבדה להן, וטל (בנונשלאנט שעובר יפה באיור) אומרת לו "תשמור אותה אצלך. למזכרת."
מלבד המסר הפמיניסטי (גם ילדה שאוהבת ורוד יכולה להיות גיבורת-על), יש כאן חברות אמיתית בין ילדות, ושיתוף פעולה ביניהן. הן לא מתחרות ביניהן מי יותר יפה, או מי תציל ראשונה, והן נתפשות כיחידה אחת גם בעיני הסביבה. הנעל המוצלת מוצעת לשתיהן יחד, וטל דוחה את הנעל בשם שתיהן- החברות לא מתפרקת אפילו כשנראה באופק נסיך.
לסיכום: ספר מצויין.
ספר משעמם ואין בו כלום ושום דבר
השבמחק