שלגייה ושבעת הגמדים

היום הרכבנו יחד את הפאזל שרז קיבלה במתנה (תודה מנו!!)- פאזל שלגייה שנראה כך:

לפני השינה, כששאלתי את רז איזה סיפור נקרא או נספר לפני השינה, היא ביקשה שאספר לה על שלגיה.

נאלצתי לאלתר על המקום גרסה לסיפור, שתהיה כמה שפחות מזיקה, מבלי להשאיר את הילדה לגמרי בורה בכל הקשור לאגדות ילדים.

אמא: שלגיה היתה ילדה שחיה ביער עם חברים שלה, הגמדים, וכל יום הם היו מבשלים יחד, ואוכלים יחד, ושרים שירים, ורוקדים, ועושים פיקניקים, בקיצור- הם עשו יחד כיף חיים

יום אחד, עברה ליד הבית שלהם ביער מכשפה [קונספט שהיא למדה, לצערי, בגן] שמכרה תפוחים. שלגיה אמרה "וואו! איזה תפוחים נהדרים!" וקנתה שבעה תפוחים קטנים לגמדים, ותפוח אחד בינוני לעצמה. אבל המכשפה מכרה תפוחים עם רעל [עוד קונספט מהגן...], והם רק נראו טעימים, אבל בעצם היו מרים, עם רעל שעושה כאב בטן.

כשהם הלכו לפיקניק באותו היום, כולם אכלו יחד פשטידת תירס [מאכל שרז מאוד אוהבת], ושניצל, וענבים, ואבטיח, וכששלגיה אמרה להם "יש לי הפתעה! קניתי לנו תפוחים נהדרים!", לאף אחד מהגמדים כבר לא היה מקום בבטן לתפוח- אפילו לא לאחד קטן. רק לשלגיה היה מקום- כי היא יותר גדולה.

שלגיה לקחה ביס מהתפוח, והוא היה לה כל כך מר! ואז לפתע- היא נרדמה.

והיא ישנה, וישנה, וישנה- שבוע שלם

הגמדים ניסו להעיר את שלגייה

רז: איך הם ניסו?

אמא: באמת איך?

רז: בשעון מעורר

אמא: לא הצליחו!

רז: בנשיקות!

אמא: לא הצליחו!

רז: בדיגדוגים!

אמא: לא הצליחו!

רז: אז איך היא תתעורר?

אמא: שלגיה ישנה שבוע שלם. והגמדים ישבו לידה ובכו... כי הם לא הצליחו להעיר את החברה שלהם שלגיה. והם כבר התגעגעו לשחק איתה, ולשיר איתה, והם לא ידעו מתי היא תקום

ואז עבר ביער ילד נחמד שהיה בגודל של שלגיה. והוא ראה את הגמדים בוכים, ושאל אותם למה הם בוכים. הם אמרו שהחברה שלהם ישנה, והם לא מצליחים להעיר אותה

הילד הנחמד, שהיה בדיוק בגודל של שלגיה, ניסה להושיב אותה. וכשהוא הזיז אותה- החתיכה של התפוח יצאה לה מהגרון, והיא התעוררה!

ואז היא ראתה את הילד, ואמרה לו "אתה נראה לי ילד מאוד נחמד! רוצה ללכת איתי לסרט?"

והם הלכו לסרט, ואחר כך אכלו ביחד במסעדה, ודיברו, וצחקו, והיה להם כל כך כיף ביחד, שהם החליטו להיות חברים טובים.

רז: אמא, עכשיו תספרי עוד פעם. אבל בלי המכשפה.

אמא: טוב.

רז: ואמא בתפוח יש רעל?

אמא: מה את אומרת?

רז: בלי.

אמא: טוב. אז פעם היתה ילדה בשם שלגיה, שגרה ביער עם חברים שלה הגמדים.

רז: אמא, בלי הורים?

אמא: בלי הורים

רז: לא. אני רוצה שעם הורים. הם גרו עם אמא ואבא.

אמא: טוב. אז שלגיה ואמא ואבא, והגמדים

רז: אמא, אבל הם לא גמדים. הם שלגיים.

אמא: טוב. אז שלגיה, ואמא ואבא, והאחים השלגיים גרו ביחד ביער

רז: אמא, בעצם זה אחיות שלה. גם הן שלגיות! ואמא, בלי תפוח עם רעל. תספרי ששלגיה היתה עייפה אז היא אמרה "בואו נלך הביתה לישון" ואז היא ישנה במיטה שלה.

אמא: שבוע?

רז: לא שבוע.

אמא: טוב. אז כולם יצאו לפיקניק, ואכלו תפוחים. ואז לשלגייה נתקע תפוח בגרון, אז אחותה שלגייה טפחה לה על הגב והתפוח יצא. ואז היא אמרה: "אני עייפה. בואו נלך הביתה לישון". ואז כולם הלכו הביתה, והתקלחו, וצחצחו שיניים, ועשו פיפי, והלכו לישון במיטות שלהם.

רז: אמא, אבל הם שמעו סיפור?

אמא: לא. הם היו עייפים מדי

רז: טוב אמא. לילה טוב.