הפוסט הזה הינו פוסט לימודי
לא כזה שבו אני מלמדת, אלא כזה שאומר זה כל מה שאני מכירה- אנא עוצו לי עיצה
1. שיטת חמש הדקות:
לתת לילדה לבכות, ולא להכנס לפני שעוברות לפחות חמש דקות.
כשנכנסים- מרגיעים, בודקים את החיתול, מנקים קיא (אחרי שהילדה בוכה הרבה היא נוטה להקיא...), משכיבים במיטה ויוצאים
אם הילדה הפסיקה לבכות ל-15 שניות או יותר- ספירת הדקות מתחילה מחדש
אמור לעבוד תוך שבוע, אם האמא לא יוצאת מדעתה הרבה קודם מרוב לשמוע את הילדה שלה בוכה ולחשוב שהיא בטוח הולכת לגיהנום
2. מרימים ומניחים:
מחבקים את הילדה עד שהיא רגועה, ומניחים במיטה
(הילדה בוכה צורחת ומשתוללת)
מרימים, מרגיעים, ומניחים שוב
וכך חוזר חלילה, עד שאמא לא יודעת אם היא מרימה ומניחה את הילדה כבר ארבע עשרה שעות ברצף, או שבעם היא כבר ישנה ורק חולמת על להרים ולהניח
הבעיה עם השיטה הזו היא שהיא מיועדת לילדים יותר קטנים, ולילדים שכבר כבדים (או שהמזרון במצב הכי נמוך)- זה שובר את הגב
3. שגרת לילה
יש לנו, תודה.
4. לתת חלב חם
עושים
5. ליטופים ומיסוז'ים עד שהילדה נרדמת/ רגועה
שובר את הגב, ולמרות זאת- עושים
6. ברכה מרבנים, ידעונים, מכשפות וקוראת בקפה
אני קרובה לזה כמו שמעולם לא הייתי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה