סינופסיס: הגמד הגבוה חי כענק בין גמדים, ואינו מוצא את עצמו. הענק הנמוך חי כגמד בין ענקים, ואינו מוצא את עצמו. כל אחד מהם מחליט לעזוב את בנו "עמו" והם נפגשים בעמק השווה. "כמו פתרון של חידה, כל אחד מהם ידע שמצא חבר שמתאים לו, בדיוק במידה".
ביקורת: הספר נפתח משני הצדדים, כלומר אפשר להחליט באיזה סיפור להתחיל- הענק הנמוך או הגמד הגבוה. מבחינת הטקסט, הסיפור מאוד קולח, ורק לעתים רחוקות החרוזים מרגישים מאולצים או מיותרים. אלא מה, גם אצל הענקים וגם אצל הגמדים כנראה מתרבים בייחורים, כי אין שם ענקיות או גמדות. רק שמות של בנים, וציורים של בנים. מבחינת האיורים, הגמדים נראים מאוד חמודים- אפילו הגמד הגבוה, אלא שהענקים מצויירים כטפשים או מרושעים. זה ממש מיותר. עוד דבר- הענקים חיים תחת משטר מלוכני (עם המלך הבלתי נמנע- עוג), ואילו הגמדים חיים בכפר סוציאליסטי ונהנים ממלאכות יד.
סיכום: הגימיק של פתיחת הספר משני הצדדים חביב ביותר; החרוזים נחמדים; המשפט על החברות של שני השונים בעמק השווה מאוד יפה, אבל הספר מיותר- יש כל כך הרבה ספרים טובים על חברות בין מי שנחשבים לשונים בחברה! עוד דבר- אני מעדיפה מסר על "שונה" שאינו באמת שונה, על פני ברית הדחויים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה