11.8.13

נמרת/ אורנה לנדאו


סינופסיס: משוש לבי הקטנה הופכת בוקר אחד לנמר. אמה ושלושת אחיה רצים איתה מרופא, לוטרינר, לגן החיות, וכשלא נמצאת לה תרופה- אמא מחליטה לרפא אותה בבית על ידי פינוקים ואהבה. 

ביקורת: הספר מגניב, המסר (על הילדה הפרטית שמתפראת, ורק חום ואהבה עוזרים לפראית לחזור להיות בנאדמית) מגניב, והאיורים של עמר הופמן ממש משעשעים. אלא מה? הילדה הופכת לנמר, ולא לנמרה, דבר שמאוד מפריע לבת שלי (שרוב הימים מסתובבת בתחפושת של נמרה, או בתודעה של נמרה), ומלבד האמא- כל בעלי המקצוע בספר הם גברים: רופא ילדים, וטרינר, שומרי גן החיות, וכל אחיה של הילדה. למה בעצם?

סיכום: ספר מאוד נחמד, הבת שלי אוהבת אותו מאוד, הוא מצחיק אותנו, כולל השמות הלא שגרתיים (משוש לבי, מחמלי, מחמדי ובבת עיני).

אין תגובות:

פרסום תגובה