15.10.10

למה לכתוב בלוג אמהות

פעם נהגו לומר שדרוש כפר שלם כדי לגדל ילד אחד

אני מאמינה שזה נכון מאוד, פעם הרי גידל אותנו כפר עצום שכלל משפחה מורחבת מאוד, שכנות חביבות, וזרים שראו אותנו ברחוב
הוכחה: "ילד, של מי אתה, מה אתה עושה כאן? למה אתה לא בגן? מתי תסתפר כבר?"

אלא שכולנו נעקרנו מהכפר הזה, והיום אנחנו נאלצות לגדל את ילדינו לגמרי לבד
אין סביבנו כפר של אמהות שיסבירו לנו, ידגימו לנו, ומדי פעם יקחו את הילדים ויתנו לנו לישון

כמו כן, למדנו לפתח ציפייה עצומה לקריירה מספקת ולמימוש עצמי
באופן אישי אני מצפה מעצמי לדברים הבאים, ושתקום מי שהרשימה שלה יותר קצרה:

  • אני חייבת להיות אינטליגנטית, משכילה, ובעלת קריירה עצמאית. כמו כן, עלי לרכוש מדי פעם שפה נוספת רק לשם התענוג שבדבר
  • אני מוכרחה להיות אמא נפלאה, בעלת סבלנות אין-קץ, להשקיע משאבים של זמן, אנרגיה ויצירתיות בהתפתחותה של הבת שלי, ללמד אותה שאמא תמיד מאחוריה ולנצור כל שנייה איתה
  • אני חייבת להיראות טוב, לעסוק בספורט, להיות במצב רוח מעולה, לחייך הרבה (או לפחות לשמור על חוש הומור) וליהנות מהחיים
  • אסור לי להיות חולה
  • אני צריכה להיות בת זוג תומכת, לבשל מצויין (ורצוי כל יום), לנקות היטב (בואו לא ניסחף עם הכל יום), לנשק מעולה, ולהיות ברמה אולימפית במיטה
קצת קשה לעבור ככה את היום

אבל היינו בכפר שאבד לנו.
המדף שלי מלא בספרי הדרכה לאימהות: ספר על התפתחות מוטורית, ספר על התפתחות קוגניטיבית, ספר על התפתחות רגשית, שני ספרים על שינה, ספר על מחקרים בפסיכולוגיה ובמדעי המוח (שעוסק בתינוקות, כמובן), ועדיין לפעמים אני אובדת עיצות

הבלוג הזה הוא נסיון להקים לי כפר, כי יש לי ילדה ואני צריכה לגדל אותה איכשהו

הכול יתקבל בברכה
(כלומר, מלבד תוספות לרשימת הדרישות- גם ככה אני נופלת מהרגליים)

רעות

אין תגובות:

פרסום תגובה