7.9.11

אמא, אני יפה?

כן, רז מאוד יפה, אבל אני לא אומרת לה את זה כלל, ובכוונה.
אני לא אומרת לבת שלי שהיא יפה, אפילו שאני חושבת שהיא הילדה הכי יפה בגן.

לפני שקופצים כל מי שחושבים שאני הורסת לה את הבטחון העצמי, אני כן אומרת לה שהיא חכמה, שהיא אהובה, שהיא נהדרת, שהיא מצחיקה, חזקה, מקסימה ונפלאה
אז למה לא יפה?
כי אני לא רוצה להיות זו שמשדרת לה שיופי הוא הדבר הכי חשוב. אני לא רוצה להיות זו שמאשרת בשבילה את ההבניה החברתית הזו.
במיוחד כי היא בת.
במיוחד כי ההבניה החברתית של מה זה יופי נשי כוללת בתוכה את זה שכל אשה באשר היא צריכה לפחות להיראות כאילו היא מתאמצת להתאים לחוקי הז'אנר: אם אני מלאה אני צריכה כל הזמן להרגיש אשמה על איך שאני נראית, על מה שאכלתי, או על הרגלי האכילה שלי באופן כללי; אני צריכה לפחות להגיד שאני בדיאטה, ולהתבייש שהיא עוד לא הצליחה.

וזה מגיע גם יותר עמוק- מדוע כל אישה צריכה לנסות להתאים את עצמה לחוקי הז'אנר? כי בחורה אמורה להיות קצת "אסתטית"; כי מוטלת עליה החובה לספק איזה צורך כללי ביופי ברחוב.
כלומר בהגדרה, אשה לא סתם הולכת ברחוב כי היא בדרך לאנשהו (כמו שגבר עושה), אלא היא הולכת ברחוב בדרך לאנשהו תוך כדי שהיא גם מתפקדת כ"משהו להסתכל עליו"
כלומר האשה היא קצת הקישוט שמקשט את הרחוב (או את יומו של מי שמביט בה)
כלומר היא צריכה לחשוב, בטרם צאתה מהבית, האם היא יפה, או האם היא עוטה מספיק ראיות לכך שהתאמצה להיות יפה.
ראיות שכאלו הן למשל איפור, תכשיטים, בגדים שמחמיאים לה, נעליים "מחמיאות", אבל גם למרוט שיערות במקומות שכל אחד יודע שלנשים לא צומח שיער (למשל בבית השחי או ברגליים), ללבוש חזיה- דברים ציבוריים כאלו.

ואם אני אומרת לרז כדבר חיובי שהיא יפה, אני בעצם אומרת לה שזה חיובי שהיא יפה כי להיות יפה זה חשוב.
כלומר אני מאשרת את זה שבחורה היא משהו להסתכל עליו (ולא, נגיד, בנאדם שנמצא בדרך ממקום אחד למקום אחר), ואומרת לה שהיא משהו להסתכל עליו; במקום להגיד לה שזו לא זכותו של אף אחד לראות בה חפץ להסתכל עליו, ושזה לא עניינו של אף אחד אם היא מורטת, או אם נוח לה ללבוש חזיה

ויש לדבר הזה כל כך הרבה השלכות!
נדמיין סצנה המוכרת לכל בחורה שאני מכירה: היא עוברת ברחוב וגבר זר מעיר לה על השדיים או על הישבן שלה
זה לגיטימי שמישהו יסתכל הגוף שלה ככה (וגם ינדב את דעתו) בלי שהיא רצתה את זה או התכוונה?
האם יש הבדל בין תסריט שבו ההערה היתה חיובית לתסריט עם הערה מעליבה?
אם נניח שהיא הפנימה את ההבניה החברתית ש(כבחורה) היא גם קצת חפץ שאמורים להסתכל עליו, ושלהגיד לה שהיא יפה זו מחמאה, אז יש הבדל- ההערה החיובית רצויה בעוד שהשלילית לא רצויה
אלא מה? 
יש מצבים שבהם אשה לא מוכנה לקבל את התפקיד שלה כחפץ או קישוט, אלא רוצה שיעריכו למשל את האינטליגנציה שלה, או את הכישורים שלה כמנתחת, או כמעצבת גראפית, או כמועמדת לנשיאות, או לקורס טיס- לא משנה מה, רק לא גודל החזה או אורך הרגליים
הטרדה מינית זה כשההערה לא רצויה בלי קשר לערך שלה (חיובית או שלילית); הבחורה לא מעוניינת שיתיחסו לגוף שלה. נקודה.


עוד השלכות?
הבטחון העצמי
נניח שבחורה חושבת שהיופי שלה הוא אחת מנקודות העוצמה שלה, והיא יודעת להשתמש בו ומרגישה ביטחון מלא ביופי ככלי חשוב להשגת מטרותיה בחיים ולהרגשתה האישית כבחורה שווה
ואז משהו קורה.
משתנה האופנה
היא עוברת תאונה
הריון, לידה
היא מגיעה לגיל שלושים (או- הצילו!!- עוברת אותו)
מה קורה אז לביטחון העצמי שלה?
האם היא עדיין מסוגלת להאמין שהיא תשיג את מטרותיה, או שהיא בחורה שווה?
לפני שמבטלים את הטיעון הזה כשטויות במיץ, צריך לבחון צבעי שיער, קרמים נגד קמטים, מייק אפ להסתרת פגמי שמש וגיל, חזיות פוש אפ, בוטוקס וניתוחים פלסטיים
האם הם משקמים רק את הגוף?
האם הם משקמים בעיקר את הגוף?

נכון שאני לא אוכל להסתיר מרז את כל הפרסומות, הסדרות, הסרטים והאנשים שההנחה המובלעת שלהם היא שבחורה צריכה להיות יפה (או לפחות לנסות להיות יפה) כי היא קישוט, ולכן להסתכל עליה בצורה מינית זה תמיד לגיטימי
אני באמת לא אוכל להסתיר ממנה שהעולם חושב שאישה היא קצת חפץ
אבל האם אני צריכה לאשר את זה עבורה?

לא התפקיד שלי כאמא.

3 תגובות:

  1. מזדהה מאוד. גם לבני אני לא אומרת שהוא יפה כדבר ראשון ברשימה וכן שמה דגש על תכונות אחרות. בכ"ז אני כן מקפידה להעביר לו שהוא יפה בעיננו ואנחנו כן מחמיאים לו על בגדים שהוא בוחר (גם בגילו הצעיר הוא אוהב חולצות מסויימות וכו').
    מאוד הזדהיתי עם הגדרתך למונח "הטרדה מינית", ואני מאמצת לי אותו.

    השבמחק
  2. אנונימי6.8.2013, 15:50

    חזרתי עם מעט זמן פנוי, להגיב על הפוסט הזה, שאני חושבת עליו כבר זמן מה.
    אז תשמעי, ההורים שלי גידלו אותי בדיוק כך. מעולם לא אמרו לי שאני יפה, וכשגדלתי קצת ובאתי ושאלתי - האם אני יפה? - ענו לי כי "זה לא חשוב, ומה שחשוב זה מה שיש לך בראש, ובלב ומי שאת".
    נשמע נהדר, אני מודה, ובעיקר אני מודה להם על שבחרו לגדל אותי באופן חושב ומודע, ולא אוטומטי, אבל אני חייבת להודות שבמחשבה לאחור, זה פספוס.
    כי קינאתי בחברותיי שזכו לשמוע שהן יפות. כי למרות שלא חינכו אותי ככה, גדלתי בחברה מערבית שמעריכה אנשים (גם גברים, אבל בעיקר נשים) על פי איך שהם נראים. ולצערי, כילדה, במקום להפנים את המסר "זה לא חשוב" הפנמתי את המסר "אני לא יפה".
    מבאס, הרשי לי להגיד. ולקח לי זמן להרגיש יפה. לא מעט זמן. ובואי נגיד שזה עבר דרך הדבר שהם ניסו למנוע בדיוק - אישור חיצוני מאנשים אחרים.
    אז לילדה שלי אני אומרת "יפה שלי". היא אגב גם "חכמה שלי" ו"נהדרת שלי" ו"גאונה שלי" וכל קומפלימנט אחר שאני יכולה לחשוב עליו (יש לי אינסוף!), אני פשוט מוסיפה "שלי". כי היא גם לא הכי חכמה בעולם, ולא הכי מושלמת ונהדרת, אבל היא כן כל הדברים האלה עבורי. וזה מסר שחשוב לי שהיא תדע - שעבור אמא שלה היא הכי הכי הכל.

    אני לא אומרת שהדרך שלך לא נכונה, רק מספרת מנסיוני הדל איך אני ראיתי את הדברים כילדה שגדלה כך.

    ועוד הרהור נוגה: כמה עצוב שאנחנו יכולות להגן על הילדות שלנו מפני העולם רק עד מידה מסוימת...
    עדיין נהנית לקרוא אותך. תכתבי :)
    שלך, שוב, "אנונימית"

    השבמחק
    תשובות
    1. הי אנונימית,

      אני כל כך שמחה שחזרת כדי לכתוב לי את נסיונך!
      את מעלה נקודה חשובה ביותר- החסר שהבנות שלי עשויות להרגיש כאשר תבנה שהן לא מקבלות משהו שאחרותים כן.
      מאוד קשה לי לצפות מה הן עשויות להרגיש בקשר לכך, כי הדבר תלוי גם במבנה אישיות ומצבור חוויות ייחודיות.
      אני משתדלת לדבר (בינתיים זה רק עם הבכורה כי הצעירה בת שנה) כל הזמן על נושאים שהסביבה מעלה
      אני דנה איתה במראה חיצוני של אנשים, וגם באיך הסביבה תופסת ומגיבה אל מראה חיצוני
      אני מבינה את החוויה שלך, אבל מקוה שהעובדה שאני לא אומרת לה שהיא יפה נמצאת בתוך הקשר של ביקורת על התייחסות החברה כמעט רק לחיצוניות תעשה בשבילה את מה שכנראה לא קרה בשבילך-
      שהיא לא תרגיש חסר.
      שאולי יקרה הנס, והילדה שלי לא תרגיש צורך בוער להיות יפה, כי היא לא תחשוב שזה כל כך קריטי.
      או אולי (אפשרות מעט יותר ענווה...) שהיא תרצה להיות יפה, אבל תבין שעבור אמא שלה היא הרבה דברים שחשובים יותר וטובים יותר מאשר יפה

      אני מקווה בשבילך שהחוויה הזו התעמעמה והחלימה, ומודה לך מאוד על השיתוף- זה משהו בשבילי לזכור ולשים אליו לב!

      מחק