סינופסיס: לואיס ואחותו הגדולה שרה יוצאים לטיול אופניים ביער. בולען אוכל את לואיס, ושרה (היודעת שבולענים בולעים את מזונם בשלמותו) יוצאת להציל את לואיס. היא רק עוצרת לקחת משהו שאולי תזדקק לו...
כך נפתח הספר, ואחרי הפתיחה המבטיחה- הבולען נטרף על ידי חוטפנית; שנטרפת על ידי תת פצחן; שנטרף על ידי בולסנית קוצנית; שנבלעת על ידי בולפוס מחודד. שרה רודפת אחרי כל אלו בהצלחה, מגיעה אל אחיה במעמקי הקיבות הרבות, ובעזרת הדבר שאספה- מחלצת אותם. אחרי רגע אומץ של אחיה, השניים חוזרים הביתה בשלום.
ביקורת: כבר בכריכה אפשר לראות שלואיס הוא קטן ושרה גדולה; לואיס על חד אופן, ושרה הגדולה על אופניים עם תיק ענק שממנו מבצבצים מפתח שוודי ושק שינה. הסיפור ברובו הוא סיפור תושייתה של שרה, שרודפת אחרי מפלצות עצומות ביבשה, באויר ובים, משכללת את כלי הרכב שלה- מאופניים לכלי שיט, לצוללת, לאופני-רוח, חד אופן מטפס, ואפילו מטוס! היא מפגינה תעוזה, נחישות וכוח המצאה, אך אחיה אינו מצפה לפחות מכך- כאשר היא מגיעה אליו בבטן הבולען הוא אומר "ידעתי שתבואי" ושואל "איך יוצאים מכאן?".
ובעיני זהו אחד הקסמים של הספר- שרה היא גיבורה שהיא ילדה, ולא זו האמירה של הספר. האמירה של הספר היא החברות והאמון שעומדים בבסיס יחסי האחאות של שרה ולואיס. חברות שיש בה הדדיות וביטחון
ג'ון פרדל גם כתב וגם אייר את הספר (הוא אנימטור וקומיקסאי), והאיורים מספרים את רוב הסיפור, מפזרים רמזים, ומובילים את הקוראת משוללת-יכולת-הקריאה-אך-האינטליגנטית-למכביר לנחש את העלילה ולצחוק בעונג בכל פעם שהעלילה מסתבכת.
ג'ון פרדל גם כתב וגם אייר את הספר (הוא אנימטור וקומיקסאי), והאיורים מספרים את רוב הסיפור, מפזרים רמזים, ומובילים את הקוראת משוללת-יכולת-הקריאה-אך-האינטליגנטית-למכביר לנחש את העלילה ולצחוק בעונג בכל פעם שהעלילה מסתבכת.
סיכום: לא ברור?! לקנות!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה