לקראת הכניסה להריון התחלתי לחשוב ברצינות על נושא החיתולים
נראה לי שלא כדאי להשתמש בחיתולים חד פעמיים, אך לא הצלחתי לחשב את ההפרש הכלכלי או הסביבתי בינם לבין חיתולים רב פעמיים שדורשים כביסה. קראתי כמה בלוגים בנושא, וכך הגעתי לספר The Diaper Free Baby
השיטה מצאה חן בעיני, ולאחר שקראתי לאיתי פסקאות נבחרות מהספר- החלטנו לנסות.
התחלנו לגמול את רז מחיתולים מיום הגיעה הביתה מבית החולים.
עשינו מאמצים ללמוד את המחזוריות של הגוף שלה ואת הסימנים לכך שהיא עומדת לעשות משהו בחיתול, ולקחת אותה לשירותים. כמו כן, היא הסתובבה בבית ללא חיתול והשקתה ללא הרף את הרצפה, את הצעצועים שלה, ובכמה הזדמנויות גם את החתול.
בהתחלה היא הופתעה מאוד בכל פעם שחשה ברטיבות ליד רגליה, ונהגה לקרוא בשמחה "פיפי!" (או גרוע מכך...)
בהתחלה היא הופתעה מאוד בכל פעם שחשה ברטיבות ליד רגליה, ונהגה לקרוא בשמחה "פיפי!" (או גרוע מכך...)
עכשיו- בגיל שנתיים- היא ללא חיתולים.
אלא מה, היא ישנה עם חיתול.
יותר נכון אנחנו משכיבים אותה עם חיתול, ואז היא פושטת אותו ומשתינה במיטה
משום מה מפריע לה שהחיתול שלה רטוב, אבל לא שהמיטה שלה רטובה
כללי ההיגיינה כנראה חלים באופן שונה על חפצים שונים- חיתול רטוב יש לפשוט במהירות הבזק, אך במיטה רטובה ניתן לשכב (ואף לישון!) עד הבוקר
געוואלד
באחד האמשים השכבתי אותה לישון כשחיתול למתניה. בתהליך הסיזיפי שהוא ההשכבה היא עשתה פיפי בסיר פעמיים, ובפעם השלישית שקראה לי הסתבר שזו לא היתה השלישית כי אם הרביעית. השלישית היתה בחיתול (שאותו מיהרה לפשוט), והרביעית במיטה.
החלפנו מצעים, לבשנו חיתול חדש, והסברתי לה בנימוס שכשיש לה פיפי היא צריכה לרדת מהמיטה
לאחר כחצי שעה היא קראה לי שוב- הפעם היא פשטה את החיתול טרם שהספיקה להרטיב אותו ועשתה במיטה
כעסתי
כעסתי מאוד
הילדה מדברת כמו בת שלוש, מבינה רעיונות מורכבים ורגשות, יודעת צבעים, צורות, את כל הספרות, משתמשת בשירותים באופן שוטף במהלך היום, למה לעזאזל היא עושה במיטה?!
ואנחנו לא מדברים על פיפי מתוך שינה- היא ערה!
אז צעקתי עליה שלא עושים פיפי במיטה, ושאם היא מרגישה שיש לה פיפי היא צריכה לרדת מהמיטה.
תגובת הפעוטה: "אמא, לא צועקים"
תודה באמת.
אמרתי "נכון, סליחה", והחלפתי לה שוב סדינים.
מאז אני מלבישה לה מכנסיים מעל לחיתול.
החלפנו מצעים, לבשנו חיתול חדש, והסברתי לה בנימוס שכשיש לה פיפי היא צריכה לרדת מהמיטה
לאחר כחצי שעה היא קראה לי שוב- הפעם היא פשטה את החיתול טרם שהספיקה להרטיב אותו ועשתה במיטה
כעסתי
כעסתי מאוד
הילדה מדברת כמו בת שלוש, מבינה רעיונות מורכבים ורגשות, יודעת צבעים, צורות, את כל הספרות, משתמשת בשירותים באופן שוטף במהלך היום, למה לעזאזל היא עושה במיטה?!
ואנחנו לא מדברים על פיפי מתוך שינה- היא ערה!
אז צעקתי עליה שלא עושים פיפי במיטה, ושאם היא מרגישה שיש לה פיפי היא צריכה לרדת מהמיטה.
תגובת הפעוטה: "אמא, לא צועקים"
תודה באמת.
אמרתי "נכון, סליחה", והחלפתי לה שוב סדינים.
מאז אני מלבישה לה מכנסיים מעל לחיתול.
