20.2.11

רשימת החטאים

אולי במקום רשימת חטאים נעשה רשימת לבטים מעגליים

הנקה: האם ועד מתי
בעבר הרחוק כולם ינקו. כלומר כולן הניקו, ומי שלא הניקה- העסיקה מינקת
בעבר היותר קרוב מדענים אמריקנים הודיעו שהמדע הצליח לייצר פורמולה שמכילה מלא דברים טובים שחלב-אם פשוט לא מכיל, ורופאים מערביים יעצו לאמהות שלא להניק. שלא לומר נזפו בתוכחה במי שהניקה, ופרטו לה על מיתרי האשמה. משהו בסגנון "איך את לא מתביישת שלא לתת לילד שלך את הטוב ביותר"
ואמהות אכולות אשמה סבלו מגודש ומתחושה שמשהו פה לא בסדר, אבל עירבבו פורמולה במים למען עתיד ילדיהן
ואז הגיע עבר קצת יותר קרוב, שבו התברר שבכל מני מדינות עולם שלישי המים מזוהמים, כלומר הפורמולה הורגת תינוקות
ואז הגיע עכשיו. הקהיליה המדעית משבחת את חלב האם, ורופאים נוזפים באמהות שלא רוצות להניק. משהו בסגנון "איך את מתביישת שלא לתת לילד שלך את הטוב ביותר"
ובאמת, איך את לא מתביישת!?
איך את לא מתביישת לעשות חישובים קטנוניים ואנוכיים כמו
אמא מניקה מתעוררת כמה פעמים בכל לילה, ושותפיה למיטה (בת זוג, בן זוג, זר מסתורי)- לא
אמא מניקה רק חושבת על לצאת מהבית ליותר משלוש שעות, ומבינה שהיא תהיה גוש כואב ונוזל, פיזית ונפשית. אז היא נשארת בבית, כבולה לילד
אמא מניקה מפסיקה להניק ומגלה שהחזה שלה הצטמק, התרכך, ושואף למטה
היה שווה

היציאה מהבית: האם ומתי
כשהייתי בהריון סיפרתי לכל העולם שאני אשאר בבית סמסטר אחד, ואז אחזור ללימודים, כי אני פשוט יודעת שאם אשאר בבית- אטפס על הקירות, וגם אצטער על כך בעתיד
ככל שהתקרב תאריך השיבה ללימודים גברו הלבטים, ועכשיו (אחרי שני סמסטרים) הלבטים עדיין איתי
היה לי כל כך כיף בבית
כל כך מימשתי את עצמי דרך האימהות, והרגשתי משמעותית, ולמדתי וגדלתי ובגרתי- אפילו השתניתי לטובה!
ובאמת שלא רציתי לחזור ללימודים, רק קול בתוך ראשי אמר לי שאם לא אשוב עכשיו- לא אגמור את התואר לפני החזרה לארץ
וחשוב מכך- אם לא אשוב ללימודים עכשיו, מה יהיה על הדימוי העצמי שלי כשרז תגדל ולא תצטרך אותי?
והחשוב ביותר- אם לא אשוב ללימודים, איך אלמד את רז להיות אשה עצמאית, להאמין שהיא יכולה להיות מה שהיא רוצה, ושאשה לא חייבת רק לגדל ילדים, אם בכלל?
ומצד שני- אולי להאמין שאשה יכולה להיות מה שהיא רוצה כולל גם את זה שבעצם אשה בכלל לא מוכרחה קריירה. אולי זה סוג של פמיניזם הפוך על הפוך לבחור להשאר בבית ולממש את האמהות שלי, ליהנות ממנה, ולהכיר את הילדים שלי מקרוב
?
אז חזרתי ללימודים, והסמסטר הראשון היה סיוט
גם הסמסטר השני היה סיוט
הסמסטר הנוכחי (אחרון) בינתיים בסדר, אבל עם פוטנציאל להפוך לסיוט
היה שווה

שינה
ילדים לא ישנים
כלומר, בשלושה החודשים הראשונים הם לא עושים שום דבר חוץ מלישון, ואת אומרת לעצמך- לא מבינה על מה כולם דיברו. אני ישנה, אני קוראת, הבית נקי ומסודר, אני יוצאת לבית קפה עם חברות, חזרתי לרוץ, השלתי את משמני ההריון בלי קושי, אני עושה סקס- אני אמא קולית ורגועה
ואז הילדה מפסיקה לישון
ואז את קוראת את הספר של הלוחשת, שמתארת משהו נורא דומה למה שקורה אצלך, ואת שואלת את עצמך אם היא היתה משמיצה אותך (כמו את שאר האמהות בספר), או רק יורקת עליך והולכת לדרכה
את מנסה לכמה רגעים את שיטת פרבר, ואז את שיטת הלוחשת, ואז את שיטת החמש דקות, ואז את מרימה ומניחה, ואז פתאום הילדה נרדמת ואת מבינה שעלית על השיטה!!
את בדרך לכתוב רב מכר על שינה, אבל זה מחזיק שבוע ושוב היא לא נרדמת. אז שוב פרבר, ושוב חמש דקות, ושגרת שינה, וחלב חם, ואת בוכה ברגעים היחידים שיש לך לבד (כלומר כשאת בשירותים, מניקה), ופתאום את מבינה שבכל התמונות את נראית בת שישים
ואת כל כך אשמה
כי אם את נותנת לילדה לבכות את מרגישה שהיא מושכת בכל הכוח בחבל הטבור, ואיזו מן אמא רעה נותנת לילדה חסרת אונים לחוות פחד מוות מצמית ולא באה, ואולי את לא קשובה, ואולי היא תהיה חרדתית, ואולי בעצם יש משהו בחיתול, ואולי משהו בקשר ביניכן לא יהיה מושלם כי היא חווה עכשיו נטישה
אבל אז את באה ומנחמת, והילדה נרדמת בידיים שלך, ואת חושבת שאיזו מן אמא נוראית לא מלמדת את הילדה שלה להרדם לבד, להיות עצמאית, להרגיע את עצמה, ואולי היא תהיה חרדתית, ואולי ירביצו לה בגן כי הרגלת אותה שאת פותרת לה את כל הבעיות
באופן כללי- ככל שתכירי מהר יותר בכך שאת אמא רעה בכל אחד מהתרחישים- כך ייטב לך
למרות שגם אחרי שתכירי בכך עדיין לא תשני 
הגננת טוענת שבגן הילדה מרדימה את עצמה.  אני, לעומת זאת, עדיין נראית בת שישים בכל התמונות.
היה שווה


עוד החלטות גורליות המביאות לדכאון מעגלי


לאיזה גן לשלוח- זה שממש יקר, ויש צעצועי עץ, ויש אידיאולוגיה סדורה, ויש ניוזלטר, או זה שבמחיר שפוי וממש ליד הבית, ויש חצר ומקבלים ארוחה, אבל הוא של חב"ד
אוכל אורגני- תותים ואוכמניות אלו פירות שפשוט מלאים בכימיקלים וזה פשע לקנות לא אורגני, אבל הם כל כך קטנטנים שהילדה מחסלת אותם תוך שנייה, וזה פשיטת רגל לקנות אורגני. אבל זה הבריאות של הילדה! אבל זה או תותים אורגנים או לשלם שכר דירה
מה לעשות כשהילדה ישנה- זמן הוא משאב חמקמק ומתכלה, אז מה עושים כשהוא נופל לידיך? צריך לקרוא חומר לשיעור, צריך לכתוב דואלים, צריך להתקשר לארץ (חברים, משפחה, לברר מה עם ההרשמה לתואר שני), אבל
אפשר גם לקרוא ספר, או לעשות סקס, או לנמנם, או
אופס... הילדה התעוררה. והבלוג הזה הוא מה שעשיתי בזמן שהיא ישנה
היה שווה

סודות גלויים

את עומדת להפוך לאמא

את קוראת כל ספר הדרכה/ מאמר בעיתון/ בלוג בנושא, את אפילו מקשיבה לשיחות של אמהות ברכבת

נדמה לך שכבר אין דבר שאת לא יודעת, כולל איך תטפלי בכאב אוזניים שמקורו בכלל בבקיעתן של שיניים טוחנות

את כבר לא טועה לחשוב שהילדה שלך תישן בלילה (שמעת שכולם משקרים בעניין הזה, ואת מבטיחה לעצמך שפשוט תודי שהילדה שלך לא ישנה), ואת בסדר עם זה שהבית יהיה מלוכלך, ושהילדה תאכל מהרצפה

ובכל זאת את מופתעת כמה חודשים אחרי שהפכת לאם גאה

? ממה את מופתעת

אף אחד לא סיפר לך הבושה ועל האשמה


עם כל הדיבורים על אושר, ועל מחסור גדול בשעות שינה, ועל אוזניים ושיניים ואושר מהמם, פשוט שכחו להזכיר שאת כל הזמן לבד, בתחושה שכולן עושות בקלות איזה קסם ואצלך הקסם לא עובד

את מתביישת לשאול. או שאת מתביישת שיש לך ספקות. או שאת מתביישת באשמה. או שפשוט אין לך את מי לשאול


אז הנה: להיות אמא זה בראש ובראשונה אשמה

ואחרי האשמה יש גם בושה

ואז אשמה

אי אפשר להפטר מהאשמה, אבל אפשר להכיר בה

תגידי: אני אמא רעה

ועכשיו תגידי: אני האמא הכי טובה שאני יודעת, ובכל זאת יום אחד הילדה שלי תשב על ספת הפסיכולוגית ותמנה את רשימת החטאים שלי

"ברשימה שלה יהיו דברים אחרים לגמרי מאלו שבפוסט "רשימת החטאים